מזה כשבע שנים אנו עובדים עם ילדי אלי"ע ונהנים מכל רגע. הילדים והצוות המטפל הפכו לחלק מהחווה שלנו, והקשר בינם ובין הסוסים והמטפלים הוא קשר חם ואמיץ.
 
הטיפול ברכיבה באופן כללי כולל מגוון פעילויות רכיבה וטיפול בסוסים, אשר תורמות לשיפור איכות חייו של הפרט עם קשיים תחושתיים, מוטוריים, מנטאליים, רגשיים, תקשורתיים, ולימודיים. המפגש בין הרוכב לסוס מתבסס על קשר בלתי מילולי ועל קבלת הרוכב ללא סייגים או שיפוטיות. מבחינת הסוס אין כל משמעות לכך שהרוכב הוא רזה או שמן, רואה או לא רואה, מוגבל פיזית או שאינו. הקבלה אינה מותנית באמות מידה הישגיות מוגדרות מראש. עובדה זו היא הבסיס לקשר האמיץ בין הרוכבים והסוס, והיא זו שמאפשרת לרוכב להתמודד עם תחומים רבים בהם הוא מתקשה ומגבלתו באה לידי ביטוי, ולהצליח לפתחם באופן פעיל.

אנו מתמקדים בזמן הטיפול במספר תחומים רלוונטיים לילדים ליקויי ראיה ומנסים לשים דגשים ספציפיים עבור כל ילד וילד.

התחום המוטורי – הרכיבה על הסוס נותנת התנסות שונה מההתנסויות המוטוריות היומיומיות. הילדים חווים תנועה במרחב במהירות משתנה, בגובה של כשני מטר תוך הליכה על משטח משתנה (בורות, עליות, ירידות ושטח ישר). בשל תנועתו של הסוס, המושפעת מהמשטח עליו הוא צועד, נדרש הרוכב להסתגל כל הזמן לתנאים החדשים שנוצרים ולהגיב בהתאם,ע"י עידון וכוון תגובות שווי משקל, ברמה אוטומטית ולא מודעת. מערכות העצבים ושיווי המשקל מגורות לאורך כל זמן הרכיבה, השרירים מופעלים, עם וכנגד כוח הכובד, ותפקודים רבים כמו מודעות לגוף בתנועה, התמצאות במרחב, אינטגרציה מוטורית וחושית, תכנון מוטורי, גמישות וקואורדינציה משתפרים תוך כך.
אנו מתמקדים על עבודה המשפרת יציבה,שליטה על ראש וצוואר חיזוק שרירים, בעיקר צוואר , חגורת כתפיים וגו , תנועה והתייחסות למרחב  במטרה למנוע מצב של "יציבת עיוור" – המתוארת בספרות כהטיית ראש קדימה וכפיפות הגו העליון  מלווה בתנועה דלה של הראש לצדדים,.אשר ילדים עם לקויי ראיה נוטים לעתים לסגל לעצמם. תנוחה זו משפיעה  על שפת הגוף שלהם, כמו כן היא מגבילה את שדה הראיה וההתייחסות המרחבית.

התחום התחושתי (סנסורי) - האלמנטים המצויים ברכיבה אפקטיביים מאוד לאינטגרציה החושית-מוטורית. הרכיבה מפעילה את כל החושים וגורמת להם לעבוד בהתאמה.

חוש המישוש (טקטילי) - בישיבתו על הסוס,הרוכב נמצא במגע הדוק עם הסוס. הוא חש את חומו, נוגע בפרוותו, חש בהבדלי המרקם שבין פרוות הגוף, הזנב והרעמה,, בשיעורים המוקדשים לטיפול בסוס, מתנסה הרוכב בהברשה, שטיפה(סבון, מים, מרכך) של הסוס והשפעתם של החומרים  על הסוס. במהלך הרכיבה בשדות, אנו מבדילים בין אלמנטים שונים מהטבע, כמו עלים, פרחים, אבנים, אדמה. כל זאת תוך דגש על מושגים של גודל, צורה, טקסטורה, קשיות ורכות. גם הרוח הנושבת עלינו היא חלק מהתחושות שאנו מציינים.כמו כן,הטיפול בסוס, הברשתו, רחצתו, וסירוקו,מהווים אספקט תחושתי נוסף.

 חוש הריח -  אנו רוכבים במטעים ובפרדסים, נושמים את ריחות האביב והקיץ, מבדילים בין ריח פריחת התפוז, ופריחת האפרסק, בין ריח האדמה הרטובה וריחות העלים השונים.

חוש הטעם - טועמים מפרי העונה- אפרסקים, תפוזים, נקטרינות שהילדים קוטפים לבד תוך כדי הרכיבה, ומציינים מושגים כמו מר, מתוק, חמוץ, חריף.

חוש הראייה -  מתארים מה שרואים, אוספים רמזים עבור אלו שרואים פחות, ומספרים אירועים למי שאינו רואה.

חוש השמיעה - שומעים את צעדי הסוס, שמים לב לצליל השונה בין הליכה על משטח קשה לעומת הליכה על חול, מזהים קולות של חברים במרחב, ציפורים על העצים סביב, בעלי חיים כמו חתולים וכלבים, ואווירונים בשמיים. הדגשים הם על כיוון הקול, עוצמה, והמיקום במרחב.

התמצאות במרחב -  אנו עובדים על כיוונים, איך אנו ממוקמים במרחב ואיך המרחב קיים מולנו. מושגים כמו קדימה-אחורה, לפנים ומאחור, ימין ושמאל, מימיננו ומשמאלנו, למעלה ולמטה, מעלינו ומתחתינו, וכדומה.
כמו כן אנו עובדים על חוש הקצב ומציינים מהירויות כמו הליכה מהירה, ריצה ודהירה קלה. ישנם ילדים הזקוקים לגירוי של תנועה חזקה ומהירה על מנת להרגיש טוב יותר. עם ילדים אלו אנו משתדלים לעבוד בריצה ובדהירה כמובן תוך מגבלות בטיחותיות.

> התחום הרגשי - עצם השהיה על הסוס,הניתוק מהקרקע, היכולת לשלוט בסוס תוך שליטה עצמית על גופו שלו, על תנועתו והתנהגותו, מעלים את הדימוי העצמי של הרוכב, ואת האמונה וההנאה מהיכולת הפיזית.  הרכיבה מאפשרת תחושה של "חופש אמיתי" ממגבלות והתמקדות ביכולות ובכוחות ולא רק בקשיים ובמגבלות.מגוון ההתנסויות מורחב,ורוכב, בגיבוי צמוד של המטפל שלו נחשף לתחושות והתנסויות חדשות ומאתגרות. 

> התחום התקשורתי - הרכיבה משמשת ככלי לעידוד התקשורת המילולית והבלתי מילולית. הילדים לומדים כיצד לגרום לסוס ללכת ולעצור ע"י שפת גוף וקוד קולי ומשתמשים בזה על מנת לקבל תנועה והנאה. כמו כן במשך כל זמן הרכיבה יש אינטראקציה בין המטפל, המטופל והסוס, תוך עידוד הקשר הורבלי והגופני.

> התחום הלימודי - על גבי הסוס הרוכב נמצא ברמת ריכוז וקשר גבוהים יותר בשל עוררות החושים   הכללית תוך ההנאה מהתנועה, ותהליכי למידה לעתים הופכים זמינים וקלים יותר. תוך כדי רכיבה  אנו עובדים על מושגים מופשטים שנחווים בו בעת כמו: מהר, לאט, גבוה וכד".
א נו משתדלים שלכל ילד יהיה מטפל קבוע, ע"מ להעמיק את הקשר ואת איכות הטיפול.הצוות כלו מכיר את הילדים,עוקב אחרי התקדמותם  , ומתעד אותה לאורך כל הדרך.

לסיכום :הרכיבה מעצימה  את יכולותיו של  מגבלתו, הליקוי הראיתי אינו מהווה מכשול, וברמות מתקדמות, לומד הרוכב לעבוד בהרמוניה עם הסוס ולסמוך עליו ועל ראייתו..הדימוי העצמי של הרוכב גדל בעקבות התנסויותיו והתגברותו על פחדים וקשיים.שיפור בכל התחומים שצוינו יקדם ויתרום לכל רוכב, ויעשיר את מגוון תנועותיו וחוויותיו.

 חזרה למאמרים ....